הגמול באי ידיעה

עבור אלו שלא יודעים מה הם באמת רוצים.
זה יכול להיות מאוד מלחיץ, כי היום אנחנו חיים בחברה שמצפה שנדע מה המטרות שלנו, מה אנחנו רוצים להשיג בחיים ויודעים מה הדרך שלהם.
הרבה אנשים מגיעים למצב שהם משווים את עצמם לאחרים, וזה גורם להמון לחץ, כי מרגישים שמפסידים משהו, כי כל השאר כבר רצים קדימה.
זה פוגע בערך העצמי, זה יכול ליצור מצב של ייאוש והחיים הופכים להיות מעין טייס אוטומטי, של דברים שלא באמת רוצים לעשות, אבל נאחזים ביום יום.

מתעסקים במה שרלוונטי לחברה כרגע

הולכים למכון כושר, מתאמינים, אוכלים בריא, קוראים ספר על רוחניות, גוללים בפייסבוק, רואים אימיילים וכו'.

מתעסקים בכל מיני דברים שלא באמת חשובים או מעניינים ומעבירים הרבה זמן מהחיים באופן שלא באמת משמעותי, פשוט רוצים לעמוד בקצב של כל מי שמסביב.

איך אנחנו יכולים להתקדם קדימה לתוך הלא ידוע?

זה לפעמים דורש אומץ. רוב האנשים לא ממש אוהבים את הלא ידוע.

זה דורש לפעמים את היכולת לסמוך גם ברמה האישית וגם בכלל, בחיים.

הרבה אנשים פשוט זורמים עם הזרם או פשוט יודעים מה הם רוצים מהחיים, כאילו יש להם סוג של מפה לחיים, אבל לא כולם כאלה, יש אנשים שעושים צעדים לא ידועים בחיים, בלי תשובה מדוייקת מה הם רוצים להשיג בכל הבחירות שהם עושים.

The unknown

נקודת המפנה

עם ההשוואה לאנשים שמסביב והשאלות שהסביבה שאלה אותה, התחילה להרגיש קצת פחות טוב עם עצמה ועם זה שבהשוואה לשאר, לכאורה כאילו לא השיגה כלום ועל מנת "לתקן" את זה, הגיעה לתובנה שדווקא פרסום (הכרה) יגרמו לחיים שלה להשתנות לטובה ותרגיש מוערכת, כי פתאום יהיה היגיון בבחירות שעשתה עד עכשיו.

ב-11.9 היה האסון הנורא עם מגדלי התאומים, שהיה ממש ליד הבית בו ויקטוריה ולאחר יומיים אמא שלה אובחנה כחולת סרטן הלבלב ופתאום משהו בה השתנה, הרצון לפרסום פתאום לא הרגיש כזה חשוב וממצב שמאוד חיפשה את ההכרה, היא הרגישה צורך גדול לעזור, לתרום, להיות בנתינה והדבר הזה השפיע לה על כל החיים ועל הקריירה שלה.

איך כל אחד יכול ליישם את זה בחייו?

יש שאלה שויקטוריה טוענת שיכולה לעזור להתחיל לגלות מה באמת חשוב לכם ומה אתם רוצים להשיג: תארו לכם שאתם במדבר ואתם גוססים ויש אדם צעיר לידיכם, מישהו שמאוד חשוב לכם ואתם יכולים לתת לו רק עצה אחת לפני שאתם מתים, עצה חשובה לחיים, מה הייתה העצה הזאת?

תסמכו על מה שעולה בכם כשאתם שואלים את השאלה ואל תשפטו את זה.

תעשו צעד, אמיץ, ואל תצפו לראות את כל הדרך, כי רק אחרי שעושים צעד אחד, הצעד הבא נגלה מולכם.

וכן, החלק הפחות כיף שזה לא תמיד קל, זה יכול היות מפחיד, זה יכול לגרום לזה שתכנסו לתקופות פחות קלות רגשית, אבל זה חלק מהעניין וחלק מהתהליך בגילוי הדרך שלכם.

מה שתמיד כדאי שתזכרו:

"רק בגלל שאתם טובים במשהו, זה לא אומר שאתם צריכים לעשות אותו"

"רק בגלל שקיבלתם הצעה, זה לא אומר שאתם חייבים לקבל אותה"

"ורק בגלל שכולם חושבים שזה רעיון טוב, זה לא אומר שזה נכון עבורכם"

חשוב שתסמכו על עצמכם, כי רק אתם מכירים את עצמכם ואת מה שנכון לנשמה שלכם.

התקופות האלה בחיים שאנחנו לא ממש בטוחים מה אנחנו עושים ומרגיש שהכל בערפל, המטרות והדברים שקיווינו לא בדיוק הסתרו כפי שחשבנו, במקום לראות את זה כמשהו שלילי, תתיחסו לתקופות האלה כתקופות שיש בהן המון פוטנציאל ליצור משהו, להיות בקשב לעצמנו ולעשות עוד צעד.

המקומות שאפשר להגיע אליהן, אלה מקומות שלא ציפינו, כאלה שלא בהכרח היו ברשימת המטרות שהצבנו לעצמנו, אבל המון פעמים אלה דווקא מקומות מאוד מיוחדים ומפתיעים ולכן חשוב שנפסיק להלחיץ את עצמנו ואחד השני מה המטרות שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע, אלא נשאל אחד את השני מה מעניין אותנו עכשיו, מה בא לנו לעשות עכשיו ונסמוך על עצמנו לעשות בחירה שנכונה לנו, נוכל למצוא את הדרך שלנו.

תעבירו את זה הלאה:

הצטרפו לקהילה שלנו

פרקים נוספים שיכולים לעניין אותך:

בא לי ללמוד היום על בריאות פוקוס מסחר עסקים תת מודע הורות

דילוג לתוכן